גלריית הקיבוץ | הקיבוץ - גלריה לאמנות ישראלית

ניצן סט בהשתתפות אדריכלים | אפילוג, מה יהיה בסופה?

ניצן סט | אפילוג, מה יהיה בסופה? עוזבים 6

בהשתתפות: אורן בן-אברהם, דויד בהר-פרחיה, פרופ' זאב דרוקמן, חוסיין יאסין, פרופ' יוברט לו-יון, יוסי וסיד, יעקב חפץ, לנה ארבוב-עטואר, מרטין מגל, פרדי כהנא, שולמית ישר, שילה יוחאי, רות ליברטי-שלו.

תערוכתה של ניצן סט הינה חוליה שישית ואחרונה בשרשרת התערוכות העוסקות בסגירת גלריה הקיבוץ.

בפתח התערוכה ניצב מתקן המשחזר גן משחקים אשר תפקד בשנות הארבעים בקיבוץ נגבה ונהרס במלחמת העצמאות. והוא כעין תמצית של הרעיון הקיבוצי. עוד בתערוכה סרט וידיאו המתייחס אליו וסקיצות ומודלים שנעשו על ידי שלושה עשר האדריכלים, אותם שיתפה ניצן סט להגיב לסגירת הגלריה בחשיבה רעיונית.

גן המשחקים ניצב על רגל אחת ועשוי כולו מחלקי חילוף של טרקטור וכן צינורות שונים ומיועד למשחק בקבוצה. כיון שהוא עומד על רגל אחת, חייבים המטפסים עליו לשמור על שיווי משקל קבוצתי. ברגע שאדם יחיד מתפעל אותו, המתקן יוצא מאיזון ומתקשה להסתובב ולכן קשה מאד לשחק בו לבד.

המתקן מהווה כעין דגם, או אלגוריה, לחברה השיתופית על היבטיה השונים. הוא מבטא את הכוח של הקבוצה להניע ולפעול. יחד ועם זאת, מי שנוהג במתקן הינו הילד אשר יושב על כיסא הטרקטור וההגה בידיו והוא אכן מניע את כל המתקן. פעולת הילד מהדהדת את האוטונומיה הילדית, ללא השגחת המבוגר. ועולה המחשבה על ילד/ה אשר אינו מסונכרן עם קצב הקבוצה ואף אינו מחובר ליכולתו לפעול בשדה משחקי זה.

מגרש המשחקים הזה הביע את רעיון השיתוף ברובד הגלוי והסמוי, ותפקד ספק כמשחק, המאפשר חופש מהמסגרת התובענית וספק כסוכן חיברות (סוציאליזציה) של מסגרת זו.

בסרט הוידיאו נראות קבוצות שונות אשר מנסות להשתמש במתקן; אב ובת, קבוצת אנשים ולבסוף אדם יחיד המחפש דרך משלו לפעול בו.

המתקן מהווה מעין מבט על ההתחלה וההנחלה של השיתופיות ושל החשיבה הכוללנית המחויבת גם לרוח ולאמנות.

ניצן סט הזמינה שלושה-עשר אדריכלים ומרצים לאדריכלות להגיב בדרכים שלהם לשקיעה, ולסגירת הגלריה. עבודותיהם יוצגו בחלל הפנימי: "עם סגירתה של גלריה הקיבוץ, נרצה להזמין אתכם לחשוב על אפשרות לפעולה חדה בחלל הגלריה - שקיומה מסתיים כעת מטעמים כלכליים ומנהלתיים, שונים כל כך מאלו החברתיים והאידיאולוגיים שהובילו לפתיחתה לפני 50 שנה.

אתם מוזמנים לשתף אותנו במחשבה או פעולה אל מול ההתרחשות הזו, אל מול הפער המתקיים בין אז והיום, ואל מול היעלמותה החרישית כמעט של הגלריה מן הנוף הציבורי כסמל לתהליכים עירוניים, מדיניים וחברתיים רחבי-היקף.

זו יכולה להיות פעולה אמנותית, אזרחית, פיזית, מחאתית, אישית או ציבורית, אשר תתייחס לאירוע של סגירת המקום ותגיב אליו בכל דרך שאתם מוצאים לנכון. את הפעולה הזו נבקש מכם לתרגם לכדי סקיצה אדריכלית – התערבות פיזית מתוכננת בחלל הגלריה, ברחוב, בעיר, או בכל מקום אחר אשר יכול לשרת את התגובה הרעיונית שלכם".

האדריכלים הוכוונו לשתי אפשרויות: להגיב אל סגירת הגלריה עצמה או להגיב אל גלגול אחר של שיתופיות וקהילתיות שנראית להם רלבנטית להיום, חלופה רלבנטית של שיתוף בעיר בימים אלה. חלקן הגדול של ההצעות קשרו בין השתיים, לדוגמה:

אדריכלית שילה יוחאי - עוסקת באדריכלות וזיכרון. היא בודקת האם באמצעות אדריכלות ניתן למחוק כל זכר לגלריה ולהשאיר רק אנדרטה במקום שתסביר את תולדות הגלריה.

אורן בן אברהם - בוחר למקסם את ההסתכלות על הגלריה כנדל"ן, הוא מציע להפוך את חלל הגלריה לדירת יוקרה במרכז תל אביב, כאשר את החללים אשר נשארו בין קירות הקופסא הלבנה של הגלריה לקירות החיצוניים המקוריים של הבניין, הוא מחלק ליחידות מצומקות עבור מבקשי מקלט. אורן בן אברהם מראה את האבסורד אשר נוצר מהקצנת המבט הקפיטליסטי אשר באופן מעוות מביא גם הוא לסוג של שיתופיות.

חוסיין יאסין - יוצא נגד הניתוק של הגלריה הקיבוצית מסביבתה ושולח אותה אל מרחבי השוליים של העיר, ובודק חיבורים חדשים בין מפעל, גלריה, מגורים.

הצעות האדריכלים נועדו על-מנת לאפשר מצע לדיון על החברה הקיבוצית אשר אינה רואה עוד חשיבות בנכסיה הרוחניים

סגירת גלריית הקיבוץ יכולה להיקרא כחלק מתופעת סגירת ונדידת הגלריות מצפון ומרכז תל אביב אך אינה יכולה שלא להיקרא בקונטקסט רחב יותר של התרבות המותקפת בארץ ואי תחושת הסולידריות או המעורבות בחברה הישראלית לה היית מצפה מתנועת הקיבוצים האידיאולוגית.

* תודה לקיבוץ נגבה על אדיבותם ועזרתם.

חזרה לראש הדף

2018	\| דצמבר 2018

»	התערוכה
	ביוגרפיה
	קישורים
	ביקורות

בחרו שנה:

00	\|	01	\|	02	\|	03	\|	04
05	\|	06	\|	07	\|	08	\|	09
10	\|	11	\|	12	\|	13	\|	14
15	\|	16	\|	17	\|	18	\|	19