גלריית הקיבוץ | הקיבוץ - גלריה לאמנות ישראלית

פרויקט 'אמנות-תעשייה' בגלריית "הסטודיו מעל הקומונה" במעברות | מעברות


אודות הגלרייה
פרויקט 'אמנות-תעשייה' בגלריית 'מקלטוק' במעברות: שם התערוכה: מ- Low-Tech ל- Hi-Tech - גלגולה של תרופה האמנים: יגאל פליקס (צילום), בועז נובלמן (צילום), גדעון פרידמן (פיסול) המפעל: מפעל הקיבוץ: "תרימה" (מוצרי רפואה) נושא: תערוכת צילומים של יגאל פליקס ובועז נובלמן, המציגים את תהליך העבודה במפעל התרופות בטכניקת תלת-מימד. הצילומים נערכו בתוך המפעל, בזמן פעילות ייצור, ובמעבדה, באופן הבא להדגיש את היבט ה-High-Tech של המפעל המייצר תרופות. בחלל הגלריה יוצבו מערכות הכוללות משקפות דרכן הצופים יציצו אל תמונות התלת-מימד. כמו כן, בתערוכה יוצב פיסול בזכוכית של אמן הזכוכית גדעון פרידמן, שנוצר בתהליך מחזור בקבוקי הסירופ של מפעל התרופות. בנוסף ישולבו בתערוכה קטעי וידיאו ויצירת סאונד המורכבת מרעש המכונות, וכן יערך שילוב בין תצלומי תלת המימד העכשוויים המשדרים High-Tech, לבין מסמכים ופרסומים היסטוריים אותנטיים, כולל הצבת כלים ומכשירים מראשית הרוקחות בארץ המשדרים Low-Tech: מוצגים מימי הקמת המפעל הראשון לתרופות בפלסטין / ארץ-ישראל, אשר הוקם ע"י חיים וייצמן, ונרכש בהמשך ע"י קיבוץ מעברות. אוצרת: דליה בר אמוץ תאריכים: פתיחה חגיגית ביום שישי, 26.11.10 בשעה 20:00. ביום שבת למחרת הפתיחה הגלריה תהיה פתוחה לקהל בין השעות 13:00-15:00, ובהמשך הביקורים בתערוכה יהיו בתיאום טלפוני עם דליה בר-אמוץ: 054-2620156 גלריית "הסטודיו" מעל הקומונה וגלריית "מקלטוק" במעברות- רקע כללי: הסטוריה קצרה ראשית נוסדה גלריה "מקלטוק"בשנת 1994. הגלריה נוסדה על ידי דליה בר-אמוץ עם סיום לימודי האוצרות שלה באוניברסיטת תל-אביב. היא התמקמה במקלט בקיבוץ ומשם גם שמה. כבר מתחילת דרכה הוצגו בה תערוכות של אמנים שונים מרחבי-הארץ, חלקם הגדול בוגרים של בתי-ספר לאמנות. בנוסף היא שמשה חלל תצוגה עבור אחדים מאמנים הקיבוץ. בשנת 2007 נפתח חלל תצוגה נוסף, "גלריית הסטודיו" הממוקמת מעל ה"קומונה" (מחסן בגדים) הראשונה של הקיבוץ. זהו מבנה גדול המתאפיין כמשתייך לסגנון הבין –לאומי, שעבר לאחרונה שיפוץ והמאפשרת מרחב תצוגה נוסף לצד "מקלטוק" הותיק. תפיסת עולם הגלריה מאפשרת לאמן להתמקד סביב רעיון, כך שהתערוכה תהיה מובנית. חלק מהתערוכות מעלות במרכזן מיצב פיסולי, ובלא מעט מהפרויקטים נעשה שימוש במדיה הדיגיטלית. מושם דגש על הצגת אמנים צעירים, לצד אמנים מבוססים יותר. הדבר הוכיח את עצמו – אמנים אחדים שהתבססו יפה בנוף האמנות הישראלית הציגו את תערוכתם הראשונה דווקא כאן. מקלטוק משמש במידה רבה גם כמעבדה לניסוי. התערוכה "גשרלריה" http://62.128.42.5/~Outdoor/ הוצגה בתאריכים 21.9.05 – 23.9.05 מתחת לכביש מספר 4, בפארק נחל – אלכסנדר כשהיא ממוקמת – על יסודות גשר הבטון המונומנטאלי שנבנה ע"י ממשלת המנדט הבריטי ונחנך בשנת 1937, ערב מלחמת העולם השנייה. הגשר הבנוי מבטון מזוין הינו ביטוי לתפיסה מודרנית של המחצית הראשונה של המאה ה- 20 ולאמונה שיש בכוחותיו של האדם לגבור על כוחות הטבע. כל זאת, כמובן, עוד טרם אכזבתו של האדם מעצמו וההבנה שיש בכוחות אלו כדי לזרוע הרס, להביא לאובדן חיי-אדם בסדר גודל שלא נודע עד אז, כמו גם להביא לפגיעה קשה ומתמשכת באיכות הסביבה בה הוא חי. התערוכה מופקת תוך שימוש במדיה דיגיטאלית ותתאפיין גם הפעם בשימוש בשפת שלטי - החוצות, המוכרים בשירות המסחר והפוליטיקה. שלטי החוצות שבצידי הדרכים הינם ביטוי חזותי ליחסי מסחר, כסף וממסד, אלא שכאן לתערוכה מובאת עשייה שאיננה חתירה לתועלת כל שהיא, אלא משמשת להבעת רעיון יצירתי. ובכן, השתלטנו על הגשר "והפכנו" אותו ל"מוזיאון" המיועד לתצוגת אמנות. אמנם המוזיאון שמתחת לגשר עני בכל המרכיבים המוכרים מהחללים המכובדים, אבל בכל זאת מוצגת בו תערוכת אמנות קבוצתית. הגשר ישמש כמשל, ביטוי לאלמנט שיש ביכולתו ליצור קומניקצייה בין שני צדדים. הגשר כאלמנט מקשר, כמציע אלטרנטיבה. יש אמנים שבחרו להביט על הגשר ובטבע הסובב במבט של ערגה רומנטית, במעט נוסטלגיה ואף בסימני געגועים לעבר... ויש מי שמוצא בגשר ביטוי להתערבות ברוטלית, מצב אנאלוגי להתנהגות "לא אנושית", מזוית ראייה ביקורתית על נושאים כגון אקולוגיה, פוליטיקה וחברה. אף על פי שהיצירות של האמנים הובאו בשפות ביטוי שונות, לקחנו על עצמנו להעבירן דרך פריזמה מכנית אחת וע"י כך, להעניק להן יחס שוויוני, דמוקרטי ומודולארי. במידה רבה, נעשה כאן שימוש במרכיבי השפה המודרנית של הגשר עצמו אשר אומצה הפעם בכדי להפיק יצירות של אמנים בטכנולוגיה עכשווית , של העידן הדיגיטאלי. ואלו הידיעות שסופר "דבר" בחדרה הביא לפרסום: יום ראשון 10/3/1935 "שוב ניתק החיבור בעמק – חפר. סופרנו מחדרה מודיע, כי בשלושת הימים האחרונים ניתק החיבור בין חדרה לעמק חפר. לרגל הגשמים שירדו בימים האחרונים בשומרון גאו מי נחל אלכסנדר ללא מעבר. עגלות טעונות צרכי מזון וחומרי בנין הוכרחו לחזור מדרכם. אנשי מעברות, תושבי כפר חיים ומשמר השרון עוברים את הנחל בסירה". יום ראשון 3.11.1935 "עמק חפר מנותק מהישוב . התוצרת החקלאית, יסוד קיומם של המשקים, נשארת בכפר. יולדות אינן יכולות להגיע לבית החולים. אין הספקה לבהמות. הממשלה נדרשת לעזרה מהירה". 8 ביולי 1937 "שני הגשרים העוברים על נחל אלכסנדר ... נחנכו אתמול באופן רשמי ונפתחו לתנועה... קדמה לזה מסיבה שהייתה מתחת לגשר שליד מעברות... עשרות מוזמנים, נציגי יישוב... סולל-בונה, הפועלים, המהנדסים ושייכים מהכפרים הערבים... כולם ציינו בדבריהם את ערכו הרב של המפעל בשביל הישובים והתפתחותם להבא". אוצרת התערוכה: דליה בר-אמוץ